פיתוח מנהיגות

הנחות יסוד – חסם בדרך ליצירתיות

(מתוך "חושבים אחרת" – אילן אליאור 2000)

אחד הגורמים המקשים על פתרון בעיות הוא הצורך לצמצם את כמות המידע לו אנו חשופים ובכך למעשה מצטמצם מספר האלטרנטיבות ה'הגיוניות' לפתרון. צמצום המידע מתבסס על ערוצי חשיבה נלמדים שמביאים אותנו להניח הנחות מסוימות, סבירות והגיוניות, שמנטרלות חלק מהמידע מליטול חלק בתהליך החשיבה על הפתרון. הנחות אלה מאד דומיננטיות בתהליך החשיבה והן נקראות הנחות יסוד.
הנחות יסוד הן אכסיומות שאנו מניחים לגבי הסובב אותנו. אלו הן קביעות שקבענו לגבי המציאות, אך עצם קיומן אינו מעיד דבר על נכונותן ותקפותן. הן ניבנו על בסיס איסוף מידע באופן הסתברותי מתוך מכלול התנסויות היסטוריות שלנו. דוגמא טובה להנחות יסוד היא הסטריאוטיפ (דעה קדומה) - דפוסים חשיבתיים שאנו מתייחסים אליהם כאל אמת צרופה והם מכתיבים את התייחסותנו אל הסובב אותנו. סביר להניח שרבות מהנחות אלו תופסות לגבי הכלל ולא נוצרו בחלל ריק, אך הן אינן מאפשרות התמודדות נאותה עם היוצא מן הכלל, שממשיכים להתייחס אליו כאל הכלל. לרוב ישנה הסכמה כללית לגבי ההנחות אך עובדה זו אינה ערובה לנכונותן.
פתרון שאינו עונה על דרישות הנחות היסוד נתפש כלא הוגן, לא מתאים, מתחכם וכו'.
בבעיית תשע הנקודות שכבר הזכרתי בפרק קודם, קורה שכשאני מציג את הפתרון:
אנשים מגיבים ואומרים 'אבל לא אמרת שמותר לצאת מהריבוע'. טענה זו מצביעה על עצמתן של הנחות היסוד. צריך לומר במפורש שהן אינן תקפות במקרה פלוני, שאם לא כן נתייחס אליהן כשרירות וקיימות והן יכתיבו את התנהגותנו ובכך הן עשויות להוות מלכודת שטמננו לעצמנו במו ידינו.
הנחות יסוד מהוות דפוס מכתיב ששולט בדרך חשיבתנו אך לרוב איננו מודעים לו. חוסר המודעות מקשה על יצירת דפוסים חלופיים או צורות הסתכלות חלופיות במצב מסוים, אלא אם כן תהפוך המודעות המעורפלת לדפוס מוגדר.
במידה ולא, עתידה הנחת היסוד להמשיך לשלוט בנו ובדרך בה אנו תופשים את המציאות. היכולת להעלות למודעות ולהגדיר את הנחות היסוד במצבים שונים, ולבחון את תקפותן, היא תנאי ראשון ליכולת לחמוק מהן במידה הן אינן תקפות. נוכל לבנות דפוסים חדשים ולהרפות מנוקשותם של דפוסים קיימים רק אם נבין את הדפוסים הקיימים שמהם נגזרות ההנחות שהנחנו.

פעמים רבות אנו תופשים בעיות כבלתי פתירות עקב הנחות שאנו מניחים לגבי הבעיה ומרכיביה. הדרך שאני מציע להתמודדות עם בעיה שנתפסת כבלתי פתירה היא:
א. לרשום את כל ההנחות, ולו הטריוויאליות ,ביותר העולות בדעתנו וקשורות לבעיה הנתונה.
במאמר מוסגר, חשוב לעשות כאן את ההבחנה בין עובדות לבין הנחות עובדה היא נתון שנאמר במפורש במסגרת הצגת הבעיה. הנחה היא מסקנה שאנו מסיקים לאור נתוני הבעיה אך היא לא נאמרה במפורש. לדוגמא, רשת מפורסמת לחנויות משקפיים יצאה במסע פרסום: "בקניית זוג משקפיים תקבל זוג נוסף במתנה". העובדה היא כי על קניית זוג משקפיים מקבלים זוג נוסף מתנה. ההנחה היא כי זוג המשקפיים שמקבלים זהה לזוג המשקפיים שנקנה.
ב. לאחר שהעלנו את ההנחות נבחן אותן. אחת הטכניקות לבחינתן ועבודה עמן היא היפוך ההנחות כלומר קביעת הנחה הסותרת את ההנחה שהנחנו.
לדוגמא, אחד התרגילים שאני נוהג להעביר להמחשת הנחות יסוד הוא "תרגיל המעגל". אני מוציא מחוץ לחדר את אחד המשתתפים. מיתר החברים אני מבקש לעמוד שלובי זרועות במעגל סגור. אני מבהיר להם שמטרתו של חברם תהיה להיכנס למרכז המעגל ותפקידם יהיה לאפשר לו להיכנס למעגל בתנאי שיבקש זאת בצורה מכובדת. במידה שהכניסה תעשה בדרך אלימה או מניפולטיבית יהיה עליהם למנוע את כניסתו.
בשלב זה אני מכניס את המשתתף ששהה בחוץ ומציג בפניו את המשימה - כניסה למרכז המעגל.
בדרך-כלל אני נתקל בתגובות כמו: ניסיון לפרוץ את המעגל בכוח; ניסיון לשחד את אחד המשתתפים שייתן להיכנס פנימה; פניה לחבר טוב בקבוצה תוך ניסיון לפרוט על נימי החברות ביניהם; דגדוג של אנשים בקבוצה כך שיפתחו את הידיים; ועוד כיוצא באלה. תגובות אלה נשענות על הנחת יסוד מרכזית האומרת: 'האנשים בקבוצה אינם מעוניינים שאכנס פנימה'. הנחה זו היא למעשה פירוש מאד סביר של המצב לנוכח אופן העמידה של האנשים והיא מכתיבה את התנהגותו של המשתתף. הפירוש מקבל מישנה תוקף כאשר אנשים מהדקים את המעגל לאור תגובותיו של המשתתף 'הדחוי'.
כאשר המשתתף מתבקש לנסות לזהות את הנחת היסוד שמכתיבה את התנהגותו הדבר לרוב די קשה משום שהוא מתייחס לאי הרצון של הקבוצה שיכנס כעובדה ולא כמסקנה המוסקת מאופן התנהגות החברים. עם זיהוי ההנחה המשתתף מתבקש להגדיר אותה במהופך כלומר 'החברים בקבוצה מעונינים שאכנס למרכז המעגל'. כאן נשאל המשתתף, אם הנחה זו הייתה נכונה כיצד היה מתנהג. התגובה הניתנת היא: 'הייתי מבקש מהם לתת לי להיכנס' ואכן ברגע שהוא מבקש הידיים נפתחות.
דוגמא זו ממחישה א. את הקושי שלנו לנטוש הנחות יסוד. ב. את התעצמותם של הנחות יסוד ודפוסי התנהגות הנגזרים מהן כתוצאה מאי השגת מטרה ג. את הפוטנציאל של היפוך הנחת יסוד כטכניקה לשינוי דפוס חשיבתי ובעקבותיו שינוי התנהגותי.

כל הזכויות שמורות ל - BeHave בע"מ